ברטנורא על משנה נזיר א׳:ז׳

7 מוֹנֶה נְזִירוּת כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ נְזִירוּת כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה:

8 אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה הָיָה כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִים מֵת. רַבִּי יְהוּדָה שַׁמְעֵיהּ לְרַבִּי דְּאַפְלִיג אַתַּנָּא קַמָּא וְאָמַר שֶׁהָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה הָוֵי נְזִיר עוֹלָם. וְהֵבִיא מַעֲשֶׂה לְהוֹכִיחַ שֶׁאֵינוֹ נְזִיר עוֹלָם, דְּמַעֲשֶׂה הָיָה וְכֵיוָן שֶׁהִשְׁלִים מֵת, וּבִנְזִיר עוֹלָם לֹא שַׁיָּךְ הַשְׁלָמָה, אֶלָּא וַדַּאי מוֹנֶה נְזִירִיּוֹת. וְכֵן הֲלָכָה: